פרידה

17 בינואר 2004

השבוע הייתי סוף כל סוף במשרד הפנים (אחרי שביתה של המון זמן) לצורך סידורים.

כשישבתי שם מול הפקידה, היא לפתע הודיעה לי שאין סיכוי שהיא תמשיך לטפל בי עם התעודת זהות שלי.

במזל היו לי תמונות פספורט חדשות שם, ומייד היא הנפיקה לי חדשה, אבל זו בעצם הייתה פרידה לחלוטין בלתי מתוכננת מהתעודה הראשונה שלי, זו שהוצאתי בגיל 15, אי שם כשעוד היה לי המון שיער על הראש וחיוך הזוי שלא מניסויים פרמקלוגיים חובבים.

מייד כשהבנתי את המצב, שלפתי את המצלמה (בכל זאת, מדובר בהוכחה לכך שפעם הייתי חמוד) ביקשתי את רשותה של הפקידה המופתעת וצילמתי את התעודה, ככה מהר, כדי שתהיה לי מזכרת.




10 comments on “פרידה”

  1. אני דווקא לא מאלה ששומרים הכל
    אני די נהנה להעביר הלאה דברים

    פשוט היא הפתיעה אותי 🙂

    1. את התמונה עצמה (צילמתי גם מקרוב) אני שומר לעצמי, מותר לי 🙂

      יש שם גם יותר מדי פרטים מזהים, את יודעת, זו תעודת זהות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.